כמה זמן ביום ללמוד לפני מבחן ואיך מחלקים את החזרות
אין מספר שעות אחד שנכון לכולם. השאלה שקובעת היא אחרת: על כמה ימים נפרדים כל נושא חוזר. אותו סך שעות, פרוס על ימים, מייצר זיכרון עמיד יותר מאותו סך דחוס לסוף, וזה אחד הממצאים היציבים במחקר הלמידה. אז תכנן קודם כמה פעמים תיפגש עם כל נושא. אורך הישיבה נגזר מזה.
כמה שעות ביום צריך ללמוד לפני מבחן?
התשובה הכנה: אף אחד באינטרנט לא יודע כמה שעות אתה צריך. זה תלוי בכמה נושאים יש בקורס, כמה מהם אתה כבר פותר לבד, וכמה ימים נשארו. מספר שנשלף מהאוויר רק יזיק לך.
מה שכן אפשר לקבוע זה את צורת היום. כל ישיבה צריכה להיגמר בפתרון, לא בקריאה. אם לא פתרת שאלה אחת מההתחלה עד הסוף, לא מדדת כלום. וגם: שתי ישיבות קצרות בשני ימים שוות יותר מישיבה כפולה ביום אחד. הזיכרון מתחזק דווקא כשהוא נשלף אחרי שהספיק להיחלש קצת, וישיבה כפולה לא נותנת לו את הזמן הזה.
איך מחלקים את החומר בין הימים?
קודם רשימה, אחר כך לוח זמנים. פתח את הסילבוס ורשום כל נושא בשורה נפרדת. לצד כל אחד סמן אחת משלוש:
הסימון הזה קצר, וקל לדלג עליו. בלעדיו אתה מחלק זמן לפי תחושה, והתחושה נמשכת לנושא הנעים.
עכשיו החלוקה עצמה. שמור את שני הימים האחרונים ואל תשבץ בהם שום דבר חדש. את שאר הימים חלק כך שכל נושא מקבל מפגש ראשון מוקדם, ולפחות חזרה אחת ביום אחר. נושא שסימנת בו שלא ניסית נכנס ראשון ללוח, לא אחרון. הוא זה שצריך הכי הרבה ימים.
- פותר לבד, בלי שום עזר
- פותר עם המחברת פתוחה
- לא ניסיתי אף פעם
כמה פעמים צריך לחזור על כל נושא?
שלושה מפגשים בימים שונים, לפחות. המרווחים חשובים יותר מהמספר, ואין מרווח אחד שנכון לכל חומר. לדוגמה: מפגש, חזרה אחרי יום או יומיים, וחזרה נוספת כמה ימים אחרי.
החזרה עצמה חייבת להיות שליפה. סגור את המחברת, כתוב על דף ריק מה שאתה זוכר, ורק אז פתח והשווה. זה מרגיש גרוע יותר מלקרוא, וזה בדיוק העניין.
קריאה חוזרת יוצרת תחושת שליטה בלי שליטה. החומר מוכר לעין, אז המוח מדווח שהכל בסדר. ההיכרות הזאת מתפוגגת ברגע שמבקשים ממך לייצר את התשובה מהראש, וזה מה שקורה במבחן.
למה אסור ללמוד חומר חדש בלילה שלפני המבחן?
כי נושא שפגשת בפעם הראשונה בלילה שלפני מקבל מפגש אחד בלבד. אין יום נוסף שיחזיר אותך אליו. ואם נשארת ער כדי לכסות אותו, לקחת את הזמן מהשינה, שהיא חלק מהתהליך שמקבע זיכרון.
יש כאן גם מחיר שלא רואים. כל שעה שהלכה לחומר חדש נלקחה מחזרה על נושא שכבר כמעט היה שלך. חומר חדש מרגיש פרודוקטיבי בדיוק מפני שהוא חדש, ולכן הוא מפתה.
ללילה שלפני יש תפקיד אחר: מעבר על מה שכבר פתרת, ואז שינה. אם נשאר נושא שלא נגעת בו בכלל, קרא את ההגדרות ואת דוגמת הפתרון הבסיסית, ועצור שם. זה המקסימום שמפגש יחיד יכול לתת.
מה עושים עם נושא שנופלים בו שוב ושוב?
תפסיק לחזור עליו, ואתר את הצעד שנשבר. אבחון ברמת הנושא כולו גדול מדי מכדי לתקן אותו. חפש את השורה שבה הפתרון נעצר.
קח שלוש שאלות מאותו סוג ופתור אותן ברצף. שים לב איפה היד נעצרת בכל אחת. בדרך כלל זה אחד משלושה:
לכל אחד מהם תיקון אחר. אם הבעיה היא זיהוי, מקורה בתרגול עצמו. תרגלת נושא אחד ברצף, וכל שאלה הכריזה על עצמה מראש. במבחן הן מעורבבות. ערבב סוגי שאלות באותה ישיבה, גם כשזה מרגיש פחות יעיל, כי בדיוק שם נבנית היכולת לבחור שיטה.
ולפעמים התשובה היא לוותר. נושא שנפל שלוש פעמים ושווה מעט נקודות מפסיד לנושא גדול שלא נגעת בו. תעדוף הוא מיומנות של מבחן, לא הודאה בכישלון.
- לא זיהית איזו שיטה השאלה מבקשת
- ידעת את השיטה ואיבדת אותה באלגברה
- ההגדרה שמתחת אף פעם לא הייתה שם
איך שומרים על התוכנית כשיש כמה מבחנים באותה תקופה?
תוכניות לא מתפרקות מחוסר משמעת. הן מתפרקות כי אף אחד לא זוכר איזה נושא אמור לחזור היום. בתקופת מבחנים עם כמה קורסים, המעקב הזה הופך לעבודה בפני עצמו, והוא הראשון שנופל כשאתה עייף.
הפתרון הזול הוא טבלה אחת על דף. נושאים בשורות, ימים בעמודות, איקס בכל מפגש. שורה עם איקס בודד קופצת לעין.
אם אתה כבר עובד מול Claude כשאתה לומד, אפשר להעביר את השאלות למקום שמנהל את החזרות בשבילך. zeekaron היא אחת האפשרויות. מחברים אותה לצ׳אט פעם אחת, ומשם החומר עובר אליה מתוך השיחה. כל שאלה חוזרת בתאריך שמחושב מחדש אחרי כל תשובה, לפי הדירוג שנתת לה. תור התרגול נבנה מתאריך היעד של כל שאלה בנפרד, לא מתאריך המבחן, אז התעדוף בין הקורסים נשאר עליך.
איך מועד א׳ ומועד ב׳ משנים את התוכנית?
מועד ב׳ הוא רשת ביטחון אמיתית, והוא תוכנית גרועה. מי שניגש למועד א׳ כדי לראות מה יש שם יוצא עם דבר אחד: אילו נושאים הופיעו. הוא לא יוצא עם ידיעה מה הוא יודע.
ולפני שאתה מחליט לגשת למועד ב׳, קרא את תקנון הבחינות שלך. ברוב האוניברסיטאות בישראל ציון מועד ב׳ מחליף את ציון מועד א׳ גם כשהוא נמוך יותר. מי שניגש כדי לנסות לשפר מסכן את הציון שכבר יש לו.
תכנן למועד א׳ במלואו. ואם נפלת, קיבלת את הדבר השווה ביותר שיש: המבחן האמיתי, עם הטעויות שלך עליו. עבור עליו סעיף אחרי סעיף לפני שאתה בונה תוכנית חדשה.
שים לב גם למה שהתקופה עושה. מועד ב׳ יושב בתוך אותה תקופת מבחנים, לצד שאר הקורסים שלך. פתח את לוח המבחנים וספור כמה ימים פנויים באמת נשארים לפניו, לפני שאתה מניח שיש לך זמן.
שאלות
עדיף ללמוד ברצף ארוך או לפרוס על כמה ימים?
לפרוס. אותו מספר שעות מחולק לימים נשמר טוב יותר מאותו מספר דחוס לישיבה אחת. הממצא נמדד כשסך זמן הלימוד היה זהה בשני התנאים, וזה מה שהופך אותו למעניין.
כמה זמן לפני המבחן צריך להתחיל?
ספור נושאים, לא ימים. אם יש שנים עשר נושאים וכל אחד צריך שלושה מפגשים בימים שונים, כבר קיבלת את המינימום. הוסף שני ימים לתרגול מבחנים בסוף, ויצא לך תאריך התחלה שנגזר מהחומר ולא מהתחושה.
כדאי בכלל ללמוד בלילה שלפני?
כן, אבל רק חזרה. עבור על שאלות שכבר פתרת, סגור, ולך לישון. חומר חדש בלילה הזה עולה לך בשינה ומחזיר מפגש יחיד שלא יספיק.
מה עדיף, לפתור מבחנים משנים קודמות או לחזור על ההרצאות?
מבחנים משנים קודמות, על שעון, ובלי מחברת. הרצאה קוראים כדי להבין, ומבחן פותרים כדי לייצר. הפער בין השניים הוא בדיוק מה שמפתיע אנשים באולם.